עזבו אתכם מהכל, סעו ישר לג׳ייסלמר. באמת, אין שום סיבה להגיע לעיר גדולה וסואנת בהודו לפני שמגיעים לפה, ואת זה אני כותב בתור חובב עירוניות ומטרופולינים (געגועיי לבואנוס איירס 💔) ידוע לשמצה, אין עונג בצפייה בערים שעברנו (בעיקר בגלל החוויות האחרונות, שריינו למומבאי יומיים ולילה אחד.
ג׳ייסלמר, עיירה זהובה שמקיפה מבצר מיושב (!) בן כאלף שנים שממוקם על גבעה משולשת החולשת על נוף שטוח ופנורמי שצופה כיום על מעל ל-10 חוות-על של טחנות רוח עצומות. המקום הזה הוא אשכרה כל מה שטפטפו לנו עליו: העיר שבה אלאדין מקפץ בין הגגות (גילוי לא נאות: לא ראיתי או קראתי את הספר) ועולם האגדות של סיפורי אלף לילה ולילה (הייתי בטוח שמדובר בכלל באגדות פרסיות 🤔). כל המלונות מקושטים בעיטורים, הגירסה שלהם לאבן ירושלמית ולכל מלון יש רוף-טופ שצופה לגבעה המלכותית.
המבצר שהוא גולת הכותרת של הגבעה הוא בעצם מבוך של סמטאות שמובילות לשתי אטרקציות עיקריות. ראשונה, ארמון המלוכה של השושלת ששלטה בג׳ייסלמר במשך מאות שנים. כניסה אליו תעלה 1000 רופי ותכלול מדריך אודיו באנגלית (ועוד כחמש שפות) עם מוזיקה, סיפורים והרבה היסטוריה. מצלמה תעלה עוד 200 רופיי, אנחנו התקמצנו, אבל צילמנו כמה תמונות בהחבא (ששששששש!).
השניה, מקדשי דת הג׳יין (Jainism), כשבעה במספר. ספרנו ארבעה או חמישה, אבל תכלס הם כולם מחוברים אחד לשני, אז מבחינתי זה מקדש אחד שהכניסה אליו עלתה 200 רופי לראש, לא כולל 20 שהוציאו מאיתנו על תמונה עם פסל של אל ועוד 20 כי שמרו לנו על הנעליים ובקבוק מים חצי מלא (שעלה 30 רופי). תזכרו שהיום שקל שווה ל-18 רופי, אז בקטנה.
האטרקציה של ג׳ייסלמר היא ספארי גמלים ודיונות, שאי אפשר לפספס אותו כי בכל פינת רחוב ואמצעו תראו שלט של סוכנות תייירות או מלון שמציעים לכם את התענוג הזה כחבילה של חצי יום עד שלושה. יחד עם דניאל, מנהל/כולבוייניק/איש המכירות של המלון שלנו, שתפקד על תקן הנהג של הטיול (כשברפרטואר העברית שלו: ״אחי״, ״סבבה״ והלהיט ״בא גדי, בא גדי קטן, הקלום לו״, השגיאה במקור) הלכנו על הקצרה: נוסעים, רואים כפר מקומי, מצלמים ⏪ ממשיכים עוד קצת, עולים על גמל ⏪ רוכבים כחצי שעה ובמקביל ילדים מבקשים ממך מים, עט וכסף 😞 מגיעים לדיונות, יפה ⏪ מחכים לשקיעה, מצלמים הרבה ⏪ קר, מדברים עם החבר׳ה: 3 יפנים ספורדים ומיאנמרית (היא התעקשה להגיד מינמאר כל הזמן ולא בורמה, לא בקטע של פחד, סתם כי לא אכפת לה.), מעניין ⏪ אוכלים ארוחה מדברית שהכינו המקומיים ⏪ נוסעים חזרה, מלאים בחול. בגדול, יפה וכיף ובאמת מהמם, אבל בואו נודה על האמת, מדובר באירוח בדואי קלאסי. היפנים נורא התרגשו כי להם אין מדבר.
3 ימים חמודים באמת בפעם הראשונה בהודו מאז ההגעה נגמרו בעיר העתיקה, שעם כל היופי והייחוד שלה, עדיין תמצאו את תעלות הביוב פתוחות ברחובות וזורמות כמו הגעתון ביום חורף גשום, עם חזירים שמשתכשכים בהן ופרות שמסתובבות באין מפריע בכל פינה. זה קסם באמת מיוחד.
*עובדה כיפית 🤗: ״מר״, של ג׳ייסלמר זה הר. ג׳ייסל זו הבאר שנטען באגדה על המקום, שאחד האלים (נראה לי קרישנה) מצא כשהוא הסתובב פה באיזור. נשמע לי קצת כמו ההעתקה של סיפור רחובות המקראית, אבל אולי זה רק אני.
A Year Off Life 