אין חמצן וזה מורגש. העליות הולכות וגדלות מיום ליום, 400 מטרים, 600 מטרים ואפילו 900 מטרים ביום אחד. איכשהו ככל שעובר הזמן אנחנו האחרונים להגיע, אבל הראשונים להיות בלודג׳ים. הצעת הגשה לימים הבאים שבדרך, חברים חדשים, שמופיעים והולכים בכל השלבים ועוד נופים מדהימים.
היום השמיני – פיסנג עילית למננג.
היום התשיעי – מנוחה (עוד אחת ואחרונה) במננג. הפעם היא כללה סרט אסונות ושיחה על מחלת גבהים עם הדוקטור המתנדב, חשוב ומומלץ.
היום העשירי – ממננג לטיליצ׳ו בייס קאמפ.
היום האחד עשר – מהבייס קאמפ לאגם טיליצ׳ו וחזרה!
היום השנים עשר – מטיליצ׳ו בייס קאמפ ללדר (היי יאק!).
היום השלושה עשר – מלדר להיי בייס קאמפ.
היום הארבעה עשר – חוצים את הת׳ורונג לה! 5,416 מטרים גובה.
היום החמישה עשר – ממוקטינט לקאגבני.
היום השישה עשר – מקאגבני לג׳ומסום, כמעט ונגמר. נסיעה ל״ספא״ בטאטופני.
היום השבעה עשר – חוזרים לפוקרה
תם ונשלם מסע אנאפורנה בתמונות, עוד יסופר בהרחבה על כל נקודה ונקודה במסלול, היו הרבה רשמים ומחשבות, אבל בטוח שבבפוסט אחד זה לא יכול להיכנס.
A Year Off Life 